לכבוד החנוכה!
...
למרות שהטבע שלנו הוא לנסות ולהפחית את הכאב על סוגיו וביטויו השונים, חוזרת המציאות ומוכיחה, שהכאב הוא בלתי נמנע –בכל דבר ישנן עליות ומורדות ולכן, אם ברצוננו להצליח בחיים, המפתח אינו לסלק את הכאב לחלוטין (משום שזה בלתי אפשרי), אלא ללמוד כיצד להבין ולקבל אותו.
מה שאנו מכנים "סבל" הוא לעיתים קרובות ביטוי של "מאמץ". על מנת להגיע לכושר גופני טוב צריך "לשלם" בויתור על הרצונות לנוח ולאכול כל מה שבא לנו, ועל מנת לחיות בקשר זוגי טוב צריך "לשלם" בהתחשבות באדם נוסף ובויתור על הילד הקטן והמפונק שקיים בתוך כל אחד מאיתנו ושרוצה רק לספק את רצונותיו וצרכיו.
.... מכאן עולה כי אף על פי שהשקעה ומאמץ עלולים להכאיב, אסור לנו להציב לעצמנו כמטרת חיים את הבריחה מן הכאב. כל מי שמחפש נסיעה חלקה לאורך החיים, יפסיד את האוצרות הנפלאים שבצדי הדרכים.
ככל שהכאב אותו אנו חווים בדרך לעבר מטרה מסוימת גדול יותר, לא מן הנמנע כי בהמשך תגדל ההנאה מההצלחה שבהשגתה.
בהקשר הזה חשוב לזכור כי כל הכללים משתנים כאשר מדובר בכאבם של אנשים אחרים ולעולם אסור להתעלם ממצוקתם. כאשר אנו מנחמים חבר שאיבד קרוב משפחה או שנפגע בתאונה אסור להטיף לו על איך הוא צריך להתמקד בחצי הכוס המלאה. כלפי אדם אחר עצם ההשתתפות וההבנה הם אלה שעוזרים בהפחתת הכאב.
סיפור חייו של יוסף זו הזדמנות עבורנו לזכור כי הקשיים מחשלים את האדם ועוזרים לו להוציא את מיטב הכוחות החבויים בו.
תפיסה בריאה רואה בקושי כניסיון ולא כאכזריות מקרית או חלילה כעונש שקיבלנו. "ניסיון" בא מהמילה "להתנוסס"/להתרומם.
ההתמודדות עם משבר מחזקת אותנו והופכת אותנו לאנשים מנוסים, נבונים וחסונים יותר, וזאת למרות שבזמן הקושי לרוב הוא נראה כמו דבר נורא ואיום ולפעמים אף כמו חומה שלא ניתן לעבור אותה.
ההוצאה לפועל של כוחות הנפש החבויים מקנה למעלות הגנוזות את עוצמתן. גם אם בתוך תוכו של האדם מצויות סגולות מסוימות, כל עוד הן לא באו לכלל ביצוע אין להן משמעות.
בשעת הקושי העולם נראה אכזרי, אפל וחסר תקנה, אולם אל לנו לשכוח שכל דבר בעולם הזה הוא זמני וגורלו של כל קושי לחלוף כלא היה.
שלום חנוך, באחד משיריו היפים, שר "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר". כמו בטבע, כך גם בחיים שלנו - ברגע שבו נדמה שהכול אבוד, דווקא אז אנו מוזמנים להתמלא באופטימיות, שכן מהנקודה האפילה ביותר בהכרח מובטח לנו שיפציע האור... במציאות תודעתית כזו קל הרבה יותר להפוך את החיסרון ליתרון ואת החושך לאור (אולי זו הסיבה שהקריאה בפרשות אלה מתבצעת תמיד בתקופת חנוכה).
הפעם אלו מילותיו של ניר אביעד, על פרשת מקץ בראי הקבלה, שהתחברו לי לתרגול היוגה כל כך במדוייק, לא נגעתי (כמעט). לפוסט המלא, כולל תקציר המאורעות: פרשת מקץ – תמיד חשוך לפני עלות השחר | ניר אביעד
שבת נעימה וחמימה - לפחות בלב :)